אהבה למה את כלכך מטומטמת? למה את גורמת לנו להתנהג כמו מטומטמים? לא לעזוב גם כשנפגעים? להיפגע מכל דבר קטן גם אם הוא לא משמעותי? למה אני לא מבינה
זה כלכך קשה כל הסיפור הזה עם חבר, אני אוהבת אותו הוא אוהב אותי אנחנו ביחד עכשיו לו יש מלא ידידות כי כזה הוא, מתחבר יותר לבנות מאשר לבנים ואז יש כמה שהוא ממש קרוב אליהן ולידן אני לא מרגישה בטוחה מה אני יכולה לעשות?! לא משנה כמה יגידו לי ההפך הן נראות לי יותר טובות ממני, כאילו כל דבר בהן פי 1000 יותר טוב ממני למרות שלרוב זה כלכך לא נכון..
יש אחת שמעצבנת אותי במיוחד לא מסוגלת לסבול אותה בגלל העובדה שהיא כלכך הרבה יותר טובה ממני, יפה ממני, יש לשניהם כלכך הרבה יותר תחומי עניין משותפים ולי איתו? יש בקושי, אז מה הפלא שאני מרגישה מעורערת ולא בטוחה?!
אני יודעת שאני יותר יפה, יותר חכמה יותר נחמדה, לא נמרחת ולא נדבקת לבנים אבל בכל זאת היא נראית לי יותר טובה..
מה שעוד יותר יוצר אצלי חוסר ביטחון זאת העובדה שהיא נמרחת גם עליו, אני לא אוהבת את זה ועוד יותר מזה הוא זה שעוזר לה.. אז יוצא שאם אנחנו יוצאים כל החבורה ביחד והיא מתקשרת אליו בוכה אומרת שהיא יושבת על ספסל אז ברורשהוא יאמר יאללה בואו נלך אליה ואז מרחיק אותנו והולך אליה לבד, בסדר אין בעיה לך אליה, תהיה איתה אבל למה אתה נשאר איתי אם אתה כלכך אוהב לעזור לה?!?! פשוט תעזוב אותי וזהו למה אתה צריך אותי אם ככה?!
וואלה אולי מנעת ממנה להכאיב לעצמה אבל במקום זה גרמת לחברה שלך כןכן חברה שלך להיכנס לדיכאון ובסופו של דבר להגיע למצב שבו אני חותכת *אני* חברה שלך זאת שאתה אמור לשמור עליה מכל דבר!!! ואחרי זה כמובן כל הערב נהרס לי והייתי במצב רוח על הפנים ורק רציתי לחזור הביתה לבכות ולצרוח לשאול למה כל זה מגיע לי?! איך אני הילדה עם השמחת חיים הכי גדולה בסביבה נהפכת להיות ילדה דכאונית שכל מילה שנייה שאומרים לה מדכאת אותה?!?! איך?! אני שונאת את זה אני שונאת להיות כזאת פשוט שונאת את זה שונאת אותה ושונאת את כל העולם הזה כבר!!!!!!!!
אני צריכה חופש זה כל מה שאני צריכה בסך הכל קצת חופש מהכלל