אמרתי לך את מה שכואב לי אני מקווה שתבין עכשיו את מה שמפריע לי והורס לי את המצב רוח כמעט כל יום.. העובדה שאני צריכה לשמוע שירים שמחים כדי לא להתעצב זה כבר אומר שמשהו כאן לא בסדר, לא עובד כמו שצריך..
אתה צריך לחשוב זה ברור לי ומובן לי אבל אתה לא חושב כאן עליי חשבת איך אני מרגישה בכל העניין הזה?! בסדר היית צריך יום חופש מכולם אין לי שום בעיה עם זה אבל תנסה לפחות לדבר בנחמדות משו זה כל מה שאני מבקשת, זה לא הרבה אני חושבת
אתה יודע מה הכי עצוב לי? שאתה לא מבין שהיא רוצה להיות ידידה שלך רק כי היא צריכה ממך משו במקרה שלה זה צומי, כואב לה שהיא כבר לא מקבלת ממך את כל התשומת לב שהיא רוצה היא חיה מהצומי הדפוק הזה מאנשים והיא מאבדת ככה את החברות האמיתיות שלה.. הן כבר לא רוצות להיות בחברתה ומי ישאר לה בסוף? הבנים? מה יעזרו לה הבנים כשהיא תהיה עצובה, מבואסת או שסתם תצטרך איזושהי בת שתהיה איתה? היא מטומטמת ואתה אפילו לא שם לב לזה.. היא מתה מרוב קנאה ואני יודעת שהיא מאשימה אותי בזה ש"שיניתי" אותך וכן אני שיניתי אותך אבל לאדם יותר טוב והיא הרסה לי את הכל, עד שהצלחתי לגרום לך להתנהג כמו אדם טוב, להיות פחות אלים וכאלה היא באה וגורמת לך להיות סוטה ומגעיל ודוחה וכזה שאתה לא רוצה להיות בחברתו כי הוא פוגע וזה מעצבן!!! אני לא אוהבת להיות כלכך בוטה כשזה קשור אליך אבל אני לא סובלת את זה יותר אתה צריך להפנים שזה רע להתנהג ככה ושזה פוגע בכל הסביבה לא רק בי אלא בכולם גם אלא שלא כועסים ועלבים מהירידות שלך מרגישים כמובן מאליו וכאילו אתה מנצל את העובדה שזה לא פוגע בהם ופוגע בהם עוד יותר ואז גם הם כועסים עליך ואז אתה מרגיש שכל העולם כועס עליך ואז אתה נעלב
אנחנו כועסים עליך כי אנחנו רוצים שתפסיק עם זה כי אנחנו אוהבים אותך ואנחנו לא אוהבים את ההתנהגות הזו זה אך ורק לטובתך