נקודת שבירה- הרגע שבו אי אפשר יותר להחזיק, הכל כבר יוצא ואת רק רוצה שכולם ידעו שזה, זהו הדבר שפוגע בך לא כל מה שהאחרים חשבו.. זה קרה לי אתמול, אצל חברה נורא טובה שלי לא יכולתי יותר נשברתי! אני לא שלטתי בעצמי יותר, הייתי פגועה וכאובה מידי, נמאס לי מהכל ומכולם ולא היו לי כוחות יותר לשמור בפנים אז באותו הרגע שהיא ראתה שהדיכאון חוזר היא שאלה אותי מה קרה וזה נשפך, פשוט נשפך החוצה בלי יכולת עצירה!!
אני לא סובלת אותה.. הוא פוגע בי.. אני לא עושה דברים כאלה.. הם גרמו לי להרגיש מטומטמת.. אני הרבה יותר טובה ממנה... זה מה שיצא ממני באותם רגעים, אלה המילים זאת המשמעות ויותר מזה אין לי מה לומר.. זה קשה לי זה כואב לי אני נפגעת ולא מוכנה לספר על זה, להודות על זה בפני אלה שפוגעים בי.
אני לא מבינה רק דבר אחד איך יכול להיות שחברה כלכך טובה שלי שיודעת שאני והילדה ההיא לא ממש בקשר טוב למה היא הזמינה אותה אליה?! בשביל לגרום לי סבל? בשביל בכוונה לגרום לי להיכנס לדיכאון? אני לא מבינה את זה וזה מעצבן אותי למזלי הייתי עייפה מידי בשביל להיכנס לדיכאון ולראות מה הולך סביבי אז ככה שלא הרגשתי לבד מידי וגם לא נכנסתי פתאום לדיכאון... אבל אני יודעת שאם הייתי יותר ערנית אז הייתי מתחרפנת ובסוף הערב גם קיבלתי התקף אלרגיה מטומטם והיה לי התקף אסטמה וכולם דאגו לי, אני לא חיפשתי את התשומת לב הזאת, רק ביקשתי מחברה טובה שתביא לי את המשאף שלי מהתיק לא ניסיתי לעשות דרמה לא כלום ניסיתי להיות שקטה ודיסקרטית שלא יחשבו שאני איזו מסכנה שחייבת טיפול ואז יתילו הרחמים עליי את זה אני הכל שונאת
המצב שלי חייב להישתפר ואני יודעת מה מקור הבעיה אבל אני לא מסוגלת להרחיק את הבעיה ממני זה פשוט בלתי אפשרי בשבילי, אז אני חייבת חמצוא מה לעשות המצב הזה נמאס עליי כבר זהו נגמרו לי הכוחות לזה אני רוצה לחזור להיות בעלת שמחת חיים כמו שתמיד הייתי כמו שכולם אהבו אותי