יום ראשון, 20 בינואר 2013

אז הנה הגיע לו יום ראשון, שבוע חדש.. התחלתי להתרחק מכמה ילדים שלא הכי טוב לי להסתובב איתם ולהתקרב לאלה שיותר אכפת להם ממני וככה זה הרבה יותר טוב למען האמת..
אני ממש מקווה שהשבוע הזה יעבור די מהר ולא יהיה יותר מידי עצוב, מבאס ומטריד כי פשוט אין לי כוח יותר להיות עצובה זה כבר די נמאס לי
נמאס לי מהקטע הזה שכל הזמן רע לי ואני אפילו לא מראה את זה כי אני חושבת שהסיבות שלי מטומטמות וחסרות הגיון אבל בסופו של דבר זה יצא, ככה זה פשוט אין ברירה!
היום יש לנו מסיבה במועדון רק לבית ספר שלנו, אנחנו מתרימים לילד בן 3 שחולה בסרטן וזקוק לטיפולים יקרים בחוץ לארץ אני מקווה שיהיה לי כיף שם ואני לא אתבאס או שלא אהנה כי באלי כבר להשתחרר פעם אחת ופשוט להנות, לחוות את הרגע ולהנות כאילו אין מחר פשוט לעשות מה שרק אני רוצה ולשמוח.
אני חושבת הרבה בזמן האחרון על חברות וידידים שלי, האם הם מרכלים עליי מאחורי הגב ואומרים עליי דברים רעים כי אם כן זה רק מקנאה, דברים רעים שאומרים על ילדים שבסך הכל נחמדים זה הכל מקנאה ואני תמיד מנסה שלא לגרום לאנשים לקנא מעבר למידה שמספיקה. נגיד אני יכולה לגרום לאנשים לקנא כי עושים לי שיפוץ בחדר אבל אני לא אומר להם דברים שמהם הם ממש יקנאו כי זה לא יהיה נחמד וזה גם די יפגע בי בסוף.
יש לנו יצר כזה למין האנושי לגרום לאנשים לקנא מדברים שיש לנו ולאחרים אין ולפעמים דברים כאלה פוגעים, אני חושבת שאנחנו צריכים ללמוד איך לספר ולומר דברים כך שלא נגרום לאנשים לקנא יותר מידי אלא להפך דווקא שאנשים ישמחו איתנו ואנחנו נשמח מהדברים שלהם...
בסופו של דבר כולנו בני אדם ולכולנו יש רגשות וישנם דברים שפוגעים בנו והפוגעים לא מבינים את זה אנחנו צריכים ללמוד לשחרר קצת, לקחת דברים בקלות לפעמים גם בהומור
אזז שבוע טוב לכולם :)

תגובה 1:

  1. יש לי רק דבר אחד לומר לך...אם הם ידידים וחברות שלך באמת הם לא ירכלו עלייך... ואם הם כן אז זה רק מדאגה ודברים כאלו...הם חברים שלך הם אוהבים אותך...הם לא היו נשארים איתך ללא סיבה..

    השבמחק