יום חמישי, 31 בינואר 2013

היום הזה היה יום די חרא כזה.. לא יודעת מזג אויר גשום לא נותן לי אוירה טובה.
אני בסוג של תנועת נוער שנקראית מדצים ואפשר לומר שהקבוצה שלנו פשוט מתפרקת, כולם רבים עם כולם על שטויות, יש חוסר כבוד בקבוצה אחד כלפי השני, ילדים מדברים בגסות ולמען האמת זה פשוט נמאס אין כוח יותר לכל הריבים אז היום פתחנו הכל ופשוט הם עיצבנו אותי כלכך שהייתי על סף בכי (דווקא כשאני נורא עצבנית אני מתחילה לבכות) ואני פשוט שתקתי.. דווקא אלה שאומרים שבואו נפתח את הדברים התנהגו בכזה חוסר כבוד אליי ואל מה שרציתי לומר, עזבו אותי אל כולם הם התנהגו ככה והעיקר כשהם מדברים או מתלוננים אז כולם צריכים להקשיב וזה פשוט מעצבן אותי, מרגיז אותי וגורם לי לרצות להרוג אותם!!!!
היום הזה לא המשיך יותר טוב הלכנו לזולה של חברים ואחת מהחברות היותר טובות שלי נפלה נורא חזק ובואו נגיד שעד כמה שהיום שלי הרגיש נורא שלה היה פי 10 יותר נוראי אז זה היה הקש ששבר את גב הגמל והיא כלכך בכתה ואני לא ידעתי אפילו איך לעזור לה.. אחרי זה הלכנו אני חברה טובה אחרת וחבר שלי לבית שלה והיה דווקא די כיף ודי משחרר וככה גם בחוג אבל אז כשחזרתי הביתה כמובן שאמא צעקה עליי כמו תמיד ואני הייתי בכזה מצב רוח מתנדנד אז היא פשוט החזירה לי את כל המצב רוח הרע ועכשיו אני עצבנית ומבואסת בגלל זה..
אני שונאת חוסר כבוד, ברגע שלא מכבדים אותי שלא יצפו שאני אכבד אותם.. החוצפה שנגלתה אליי היום פשוט שיתקה אותי וגרמה לי להבין שאם דברים לא ישתנו בצורה דרסטית אני פשוט אעזוב את המדצים ואניח להם לריב עם החרא של עצמם!

תגובה 1:

  1. לפי מה שהבנתי את במצב רוח נוראי כבר זמן ממושך...תמצאי את מקור הבעייה ותצאי ממנו כי את סתם כועסת עצבנית ובוכה...והכל לחינם כי לפי מה שאני הבנתי יש לך חברות טובות וחבר שאוהב אותך!

    השבמחק